ערב טוב
אז אתמול התקשרה הגננת והודיעה שהילד חולה.
נכון שהעניין לא נוח, ויש עבודה ופגישות והשבוע קצת השתבש, אבל יש זמן איכות עם הזאטוט שגדל בקצב מסחרר.
בערב הוא אמר לי שהוא רוצה שנלך לחנות הגיטרות ונקנה לו גיטרה.
אמרתי לו שאנחנו לא הולכים לקנות עכשיו גיטרה.
"לא , מחר" הוא התעקש. כאילו הטיימינג הוא הבעייתי.
הסברתי לו יפה שאנחנו לא יכולים לקנות כל דבר ומיד.
הוא עשה פרצוף.
אחרי חמש דקות כמובן חזר התהליך עם חכה לדייג… 🙂
הילדים יבקשו מאיתנו הרבה דברים, וכמובן שאנו רוצים לתת להם הכל ולפנק אותם. אך לפעמים תפקידנו לשים להם מעצורים. וללמד אותם את הערך של הכסף ושל מה שהם מקבלים.
אני מאמין שהילדים לא צריכים לקבל כל מה שהם רוצים, אלא כל מה שהם צריכים.
טיפ שלי: תנסו לעצור שנייה לפני התשובה לילדים . ותחשבו האם הם צריכים את זה או שזו גחמה ריגעית.
ולכל מתימדי הקריאה, הילדון כנראה יקבל את הגיטרה אבל ניתן לו לעבור את גיל 4 לפחות, אני לא מאמין שהשנה הזו תיפגע במאסטרו